פנחס יחזקאלי: הטעות הניהולית הקלאסית – מתן פתרון ליניארי פשוט לבעיה מורכבת

תקציר: אחת הטעויות הקלאסיות בחשיבה מערכתית, של מנהלים, היא, מתן פתרון ליניארי פשוט, מהמעלה הראשונה, לבעיות מורכבות מהמעלה השנייה. התוצאה: המצב רק מחמיר. המאמר מביא את הרקע התיאורטי שבבסיס העיקרון הזה, וממחיש בדוגמאות.

[בתמונה: הטעות הניהולית הקלאסית - מתן פתרון ליניארי פשוט לבעיה מורכבת... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[בתמונה: הטעות הניהולית הקלאסית - מתן פתרון ליניארי פשוט לבעיה מורכבת... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

[לאוסף המאמרים על ליניאריות וחוסר ליניאריות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חשיבה מערכתית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר שלישי מתוך שלושה על בעיות, פתרונות ושינויים מהמעלות, הראשונה והשנייה; ועל ההבדלים ביניהם. למאמרים האחרים:

*  *  *

אחד המוקשים המאיימים לפרק ממשלות בישראל, טמון בסוגיית גיוס בני הישיבות, שתלויה כ'חרב דמורקלס' מעל קואליציות, שבהן חברות המפלגות החרדיות. פניות לבג"ץ רק סיבכו את העניינים ללא מוצא, וכל מתווה מוצע עומד בצילו של החשש שהחוק ייפסל.

ב- 19 במרץ פורסם כי בקואליציה מתגבשת הצעה שגיל הפטור מגיוס יעלה משמעותית מ- 26 ל- 40-35, מתוך מחשבה, שלחרדים יהיה קשה להישאר בישיבות שנים ארוכות, והם ילכו לשירות צבאי או לאומי... (שלזינגר, 2024).

זה יצליח? כמובן שלא! שוב חושבים באופן ליניארי, ושוב מביאים פתרונות שרק יחמירו את הבעיה. שהרי, מקור כוחם של העסקנים וראשי הישיבות הוא גיל הפטור. הם מקבלים 'חיילים' הסררים שנים למשמעתם, בפחד הגיוס. אז מה עושים? מעלים את זמן ה'שבי', ואיתו את העומס בישיבות, עד לגיל 40...

זכרו, אחד הסימנים בחשיבה מערכתית לפתרון שגוי הניתן לבעיה מורכבת, הוא קשר ישיר בין הבעיה לפתרון ולהיפך. פתרון מורכב פותר את הבעיה בדרך עקיפין שאיננה מאפשרת בדר"כ להבין במבט שטחי את הקשר שלה לבעיה.

והפתרון הנכון במקרה שלנו הפוך להגיון: לפטור את החרדים לעשר שנים מגיוס לצה"ל. להפתעתכם תגלו, תוך מספר שנים הישיבות תתרוקנה, כמות המתגייסים תעלה והמפלגות החרדיות תעלמנה.
לא מאמינים לי? תציעו את זה לראשי הישיבות ותראו את ההתנגדות...
[בכרזה: ככה יגייסו חרדים?? הפוך גוטה, הפוך! למאמר של יהודה שלזינגר ב'ישראל היום', לחצו כאן]
[בכרזה: ככה יגייסו חרדים?? הפוך גוטה, הפוך! למאמר של יהודה שלזינגר ב'ישראל היום', לחצו כאן]

אבל בואו ונתחיל מההתחלה: קצת רקע תיאורטי

הטעות הזו - של מתן פתרון ליניארי לבעיה מורכבת, אובחנה כבר בתחילת החצי השני של המאה העשרים בספרם הקלאסי של ואצלאוויק, ויקלנד ופיש - שינוי - עקרונות של יצירת בעיות ושל פתירת בעיות. הספר ראה אור בעברית ב- 1979 (ראו תמונת כריכה למטה), והביא גישה רעננה לפתרון בעיות, המבוססת על הבנת המורכבות (מה שמכונה, חשיבה מערכתית). 
מעטים ספרי הניהול שהצליחו לשמור על הרלוונטיות שלהם כל כך הרבה שנים. זהו, בהחלט, אחד מהם!

ואצלביק ואח' מבדילים בין מה שהם מכנים: 'שינוי מהמעלה הראשונה' ל- 'שינוי מהמעלה השנייה':

[בתמונה - כריכת הספר: 'שינוי: עקרונות של יצירת בעיות ופתירתן לווצלוויק ואח', שראה אור בהוצאת הקיבוץ הארצי, השומר הצעיר, ספרית הפועלים, ב- 1979. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]
[בתמונה - כריכת הספר: 'שינוי: עקרונות של יצירת בעיות ופתירתן לווצלוויק ואח', שראה אור בהוצאת הקיבוץ הארצי, השומר הצעיר, ספרית הפועלים, ב- 1979. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

הדוגמה של וצלאביק וחבריו: חטיפת מירנדה היפה

וצלאביק וחבריו מביאים לנו דוגמה לכך מהרומן של ג׳ון פאולס, 'האספן', שם התאהב בחור צעיר בתלמידת, אומנות מירנדה היפה, חטף אותה וכלאה בבית מבודד ונידח בכפר. אף על פי שהיא, לגמרי, נתונה לשליטתו; המצב שהוא יצר הפך אותו לאסיר שלה, באותה מידה שהיא אסירה שלו: (ואצלביק ואח', 1979, עמ' 28-27).

  • הואיל והוא מקווה, בכל מאודו, שבמשך הזמן היא תתחיל לאהוב אותו; אין הוא יכול לכפות עליה את עצמו, ואף לא לשחרר אותה.
  • הוא אינו יכול לשחרר אותה גם מסיבות מעשיות: הוא ייאסר על פשע חמור, אלא אם כן היא תטען, שהלכה אחריו מרצונה טוב.
  • היא מוכנה להבטיח זאת; אולם, הוא יודע שזאת אולי תהיה מצויה מצידה תחבולה כדי להשיג את שחרורה; וכי לעולם היא לא תחזור אליו.
בנסיבות יוצאות דופן אלו, גם הוא וגם היא מנסים בכל כוחם לגרום לשינוי (הוא בנסותו להביא אותה לאהוב אותו, והיא בנסותה להימלט. אולם, כל צעד של אחד מן השניים הוא שינוי מהמעלה הראשונה, שאך ורק מחזק וסבך את חוסר המוצא.
[בתמונה משמאל: כריכת הספר 'האספן' לג'ון פאולס, שראה אור בהוצאת ספריית מעריב, בשנת 1983. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]
[בתמונה: כריכת הספר 'האספן' לג'ון פאולס, שראה אור בהוצאת ספריית מעריב, בשנת 1983. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

שורשי הטעות: לטענתם של וצלביק ואח' (1979, ע' 52) קיימות שלוש דרכים בסיסיות להיווצרות מה שהם מכנים: 'טיפול כושל'

המקרה שלנו (משמע, מתן 'פתרון מהמעלה הראשונה' ל'בעיה מהמעלה השנייה') הוא האחרון שבהם:

  1. מנסים פתרון על ידי הכחשה כי הבעיה היא בעיה: דרושה פעולה, אולם זו אינה נעשית.
  2. נעשים ניסיונות לשנות קשיים שאינם ניתנים לשינוי, או שהם בלתי קיימים: ננקטת פעולה במקום שבו היא אינה דרושה.
  3. נעשית טעות בסיווג הלוגי של הבעיה (מאובחנת בעיה מהמעלה הראשונה במקום מהמעלה השנייה) ונוצר 'משחק אין סוף'.

לטענתם (1979, ע' 53), השילוב הזה של הכחשת הבעיה וההתקפה עליה, נובע מפשטנות גסה בהבנת מורכבות יחסי הגומלין של מערכות חברתיות, ובאופן כללי יותר, של עולמנו המודרני, המורכב מאוד.

הטעות הנפוצה: מתן 'פתרון מהמעלה הראשונה' ל'בעיה מהמעלה השנייה'

הטעות הנפוצה אצל מקבלי ההחלטות היא, כאמור, ההפשטה של הבעיה. משמע, זיהוי בעיה מורכבת, מהמעלה השנייה כבעיה ליניארית, מהמעלה הראשונה, ועל כן, מתן פתרון מהמעלה הראשונה.

הבעיה היא שבעוד שבמישור התאורטי המובהק, קל יחסית לקבוע הבחנות ברורות בין שינוי מהמעלה הראשונה  ל- שינוי מהמעלה השנייה, הרי שאבחנה זו קשה, לעתים, עד מאוד במצבים מציאותיים.

ההתעלמות מהבדל זה והבלבול בין שתי רמות השינוי עלולים להתרחש בקלות; ובמצבים קשים, עלולים בני אדם לנקוט בפעולות, שלא זו בלבד שאינן גורמות לשינוי המיוחל, אלא מסבכות יותר את הבעיה שלמענה חיפשנו את הפתרון (ואצלויק ואח' 1979, ע' 27), אם כי יכולה להיות, בתחילה, יש הקלה מסוימת בסימפטומים של הבעיה, אולם בטווח הארוך, היא מחמירה.

[בתמונה: הטעות הניהולית הקלאסית - מתן פתרון ליניארי פשוט לבעיה מורכבת... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[בתמונה: הטעות הניהולית הקלאסית - מתן פתרון ליניארי פשוט לבעיה מורכבת... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

דוגמאות

2015: על נופשים והטרדות מיניות...

איך פותרים את הבעיה של יחסים אסורים בתוך המשטרה? פוגעים ומצמצמים את הנופשונים היחידתיים של השוטרים...
על נופשים והטרדות מיניות... פתרון ליניארי לבעיה לא ליניארית - דוגמה נוספת היא ניסיון לפתור בעיה של יחסים אסורים בתוך המשטרה, בדרך של פגיעה וצמצום בנופשונים היחידתיים של השוטרים:

1997: הקוד האתי של משטרת ישראל כ'עלה תאנה' ארגוני...

אתיקה מקצועית היא העיסוק בהבנת הזהות העצמית של הארגון (בניגוד לחשיבה המקובלת, לא המוסר לבדו עומד במרכז האתיקה המקצועית), ודרושה מידה רבה של בשלות לעסוק בתחומים אלה.

אבל, משטרת ישראל לא הגיעה לעסוק באתיקה המקצועית שלה כפועל יוצא של בשלות ארגונית. העיסוק בקוד לא היה כלל-ארגוני; אלא של אנשי מטה (ולא שטח!!), "משוגעים לדבר", שכאילו התעקשו לשנות במו ידיהם את המשטרה, ולגאול אותה מפגעי התרבות הארגונית שלה (יחזקאלי, 2015).

בטווח הקצר, אימוץ הקוד האתי על ידי המשטרה התקבל בשנת 1997 בהערכה רבה בתקשורת ובציבור (לצערנו, גם אלה וגם אלה מגיבים טוב יותר למסרים ליניאריים, משום שהם קלים להבנה...). נטען, כי "הופעת מסמך כזה - המבטא, גם את הנאמנות המסגרתית לעקרונות המדינה הדמוקרטית וגם את הנאמנות המקצועית לעקרונות השירות הציבורי בתחום אכיפת החוק - היא בשורה טובה לשוטר ובשורה טובה לאזרח"... לא פחות!

רק שהשטח (והתרבות הארגונית) חשבו אחרת… בתוך המשטרה, הסיפור היה אחר לחלוטין: השוטרים ראו בקוד האתי עלה תאנה ואליבי להתנהגויותיהם החריגות; והקצונה הבכירה ראתה עצמה פטורה מהעיסוק בו. אימוץ הקוד האתי - ואפילו הכרת מרכיביו - לא שינה את התנהגותם. להיפך. 
[בתמונה: הספר "אתיקה במשטרת ישראל" שיצא בהוצאת המשטרה במקביל ליציאת הקוד האתי]
[בתמונה: הספר "אתיקה במשטרת ישראל" שיצא בהוצאת המשטרה במקביל ליציאת הקוד האתי]
[בתמונה: "חרמן? מקומך איתנו! - כרזה שהועלתה לרשתות החברתיות בעקבות 'פרשת הניצבים' ב- 1915... הקוד האתי לא סייע, מסתבר!]
[בתמונה: כרזה שהועלתה לרשתות החברתיות בעקבות 'פרשת הניצבים' ב- 1915... הקוד האתי לא סייע, מסתבר!]

[למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'המשטרה, המצב והאתיקה המקצועית', לחצו כאן] [למאמרם של ולדימירסקי ואדרעי: הליניאריות של האתיקה המשטרתית, לחצו כאן]

[בכרזה: הנה, סידרו לנו במטה קוד אתי... התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Tabble לאתר Pixabay. הכרזה: ייצור ידע]
[בכרזה: הנה, סידרו לנו במטה קוד אתי... התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Tabble לאתר Pixabay. הכרזה: ייצור ידע]

1992: גירוש פעילי החמאס

המחשה טובה לתופעה זו, בתחום הביטחון הלאומי, הינה גירוש פעילי החמאס ללבנון, ב-17 בדצמבר 1992, שהשיגה את ההיפך הגמור:

  • פעילי הטרור הוצגו כקורבנות;
  • ההתארגנות העצמית ביניהם יצרה וחישלה את דור המנהיגות הבא של המאבק הפלסטיני;
  • העברת ידע טכנולוגי - כמו בניית מכוניות תופת ומטעני חבלה - שדרגה את המאבק העתידי עשרות מונים;
  • תורות לחימה של טרור וגרילה שהועברו להם - וביניהם טרור המתאבדים - הפכו לנשק העיקרי כנגד ישראל עד היום.

[למאמר: 'הליניאריות של גירוש פעילי החמאס, 1992', לחצו כאן]

[בתמונה: לא ציפינו שלבנון לא תקבל אותם... זה מה שקורה, כשנותנים פתרון מהמעלה הראשונה לבעיות מהמעלה השנייה... מתוך העיתון ידיעות אחרוות]
[בתמונה: לא ציפינו... זה מה שקורה, כשנותנים פתרון מהמעלה הראשונה לבעיות מהמעלה השנייה... מתוך העיתון ידיעות אחרוות]

1996: חוק הבחירה הישירה

חוק זה היה אמור לחזק את ראש הממשלה ולהפחית מכוחן של מפלגות לשון המאזניים: בשנת 1996 התאפשרה לראשונה בחירה בשני פתקים: בחירת ראש הממשלה בבחירה ישירה, ובחירה נוספת במפלגה לכנסת. בין שנת 1996 לשנת 2003 התקיימו 3 מערכות בחירות תחת חוק זה.

מהר מאוד נתגלה, שהחוק גרם לתוצאות ההפוכות: תלות הממשלה במפלגות הקטנות התעצמה בגלל התחזקותן כתוצאה מפיצול פתקי ההצבעה‏.

[בתמונה: מתן 'פתרון מהמעלה הראשונה' ל'בעיה מהמעלה השנייה' - הדרך הבטוחה לכאוס... התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]
[בתמונה: מתן 'פתרון מהמעלה הראשונה' ל'בעיה מהמעלה השנייה' - הדרך הבטוחה לכאוס... התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על ליניאריות וחוסר ליניאריות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חשיבה מערכתית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

4 thoughts on “פנחס יחזקאלי: הטעות הניהולית הקלאסית – מתן פתרון ליניארי פשוט לבעיה מורכבת

  1. לפעמים יש טעות הפוכה – נתינת פתרון מורכב לבעיה פשוטה. נראה שראש ממשלתנו הוא מאלו המעדיפים תמיד פתרון מורכב כאשר לפעמים צריך פתרון פשוט.

  2. Pingback: קבלת החלטות באתר 'ייצור ידע' | ייצור ידע

  3. Pingback: ליניאריות וחוסר ליניאריות באתר ייצור ידע | ייצור ידע

  4. Pingback: ניהול מורכבות / חשיבה מערכתית באתר ייצור ידע | ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *